"מדינת הגמדים" - הסיפור מאחורי היצירה

היוצר יניב ברמן משתף:

יש רגע שבו רעיון פשוט להפליא עולה בראש ומדליק אותך במידה כזו שאתה פשוט חייב לשבת ולהפוך אותו לתסריט. אני זוכר את הרגע שבו זה קרה לי עם "מדינת הגמדים". ישבתי במכונית, נסעתי לכיוון ת"א, וממש לפני שנכנסתי אל תוך הפקק האורבני התחברו לי בראש אלמנטים של לוקיישן, דמויות וסיפור. הלוקיישן היה בסיס נטוש שאני אוהב לטייל בו, הדמויות הן חבורת ילדים והסיפור הוא מפגש של הילדים עם גורם שכובש להם את המחנה והם נאלצים להילחם בו. 

הרעיון הזה כל כך הסעיר אותי, שעד שהגעתי לכתוב אותו באותו הערב, כבר ידעתי את רוב מרכיבי העלילה.

בעולמם של הילדים הדרמה היא תמיד יותר עוצמתית וההתנגשות שבין עולם המבוגרים המסודר והשמרני ועולם הילדים הפראי, שבו היצרים פחות מודחקים, יכולה להפוך למלחמה של ממש. 

השילוב בין ילדים פראיים, לוקיישן עם אווירה פוסט-אפוקליפטית וקונפליקט נפיץ, אפשרו לי לבנות עלילה דינאמית שלא עוצרת לרגע. היה בסיפור הזה משהו מאוד שלם בעיני – הילדים צריכים להשיב לעצמם את השליטה במחנה, ועד שישיגו את המטרה הזו הם יעברו סדרה של כישלונות. 

המבנה המוגדר הזה של מאבק בין שני כוחות גדולים, אפשר לי לפתח את התסריט וליצוק אל תוכו את המטאפורות, המסרים והסמלים שחשובים לי ביצירה.

חמש שנים עברו מאז שכתבתי את הסרט הקצר של סוף התואר באוניברסיטה ועד שכתבתי את התסריט לסרט "מדינת הגמדים". במהלך אותן שנים הפכתי בראש הרבה רעיונות והתחלתי לכתוב הרבה חלקי תסריטים. אף אחד מהם לא משך אותי די זמן עד לכתיבה של תסריט באורך מלא. 

אותם חלקי תסריטים, סינופסיסים יתומים וטריטמנטים נשכחים, פיתחו אצלי את החוש לגבי מה אני אוהב, ועל מה אני רוצה לכתוב, ותרגלו אותי בכתיבה יצירתית. 

למדתי שאין דבר כזה כתיבה אבודה. גם אם התסריט לא יצא לעולם מהמגירה, הכתיבה עצמה היא חלק ממסע ארוך ומורכב, והיא עלולה להבשיל רק במועד מאוחר יותר, ואולי עם יצירה אחרת לגמרי.

למעלה משבע שנים עברו בין כתיבת התסריט עד שיצאנו לצילומים ביולי 2014. שבע שנים של שכתובים, הגשות, דחיות, חיפוש עיקש אחר שותפים והחלטה אחת גורלית לצאת לדרך בלי התמיכה של הרשויות המממנות. למזלי מצאתי מפיק נהדר (טוני קופטי), שני מפיקים שותפים (סרג'יו בזרוקוב וג'וש יבלון) ואנשי צוות מצוינים שמוכנים לבוא ולעבוד בחום הכבד של יולי בשטח פתוח, תחת איומי הרקטות של מבצע צוק איתן. 

זו היתה משימת התאבדות שבה עברנו תחת גדר, בלי אישורים מתאימים, עם שחקנים ילדים והרבה ציוד על הכתפיים. דבר אחד היה ברור – לא מפסיקים לצלם. בתנאי שטח קשים ומציאות הפקתית כמעט בלתי אפשרית, השכתוב הסופי של התסריט מתחיל. סצנות מתקצרות או נופלות, שורות משתנות, ורגעים חדשים מתהווים. רק גמישות אקרובטית של צוות השחקנים והבמאי יכולים להחזיר את הסיפור אל קרקע מוצקה. תמיד עם חיוך ותמיד ברוח טובה. 

הסרט הוא אינו המטרה. הדרך, המסע והחוויה המטלטלת של עבודה משותפת על יצירה קולנועית, היא הגמול העיקרי. גם עכשיו, עת יצאנו לראשונה בארץ להקרנות מסחריות (בסינמטק תל-אביב) המסע עוד נמשך – עובדים על ההפצה, משוחחים עם הקהל ודוחפים את העגלה הכבדה במעלה ההר.

"מדינת הגמדים" בסינמטק ת"א:

יום שני 17/7/17 18:00
יום שבת 22/7/17 19:00
יום ראשון 23/7/17 20:00
יום שני 24/7/17 18:00
יום שלישי 25/7/17 22:00
יום שישי 28/7/17 14:00
יום שבת 29/7/17 17:00

טריילר:

אתר:
www.landofthelittlepeople.com

 
צאו וצפו
משחקי הרעב (בעשיית סרט) של הקולנוע הישראלי
יניב הבמאי מתדרך ילד שחקן
זהירות רק לא ליפול