אחרי שצחקנו מהחץ שיש לי על האף, בואו נתחיל בהגדרה היבשה והויקיפדית של שני המושגים האלה (לא להיבהל!):

פאבולה וסוז'ט (מילולית 'הסיפור' ו'העלילה') הם מונחים ספרותיים בנרטולוגיה לניתוח סטרוקטורליסטי של הפורמליזם הרוסי.

הפאבולה, כלומר הסיפור, מציגה את סדר האירועים הכרונולוגי לפיו התרחשו אירועים מסוימים בנרטיב (...) הסוז'ט, העלילה, מציג את הסדר בו בפועל מסודרים האירועים בנרטיב ולמעשה הוא תלוי מחבר/ת (...).

ויקיפדיה

ועכשיו, בואו ניקח את זה אלינו, לתחום התסריטאות.

בקצרה: הפבולה היא הסיפור שמוצג בעולם הכביכול אמיתי של הסרט. היא מתחילה באירוע הראשון מבחינה כרונולוגית, גם אם הוא לא הסצנה הראשונה על המסך ונגמרת באירוע האחרון של הסרט, גם אם הוא לא הסצנה האחרונה על המסך.

הסוז'ט היא העלילה. היא התסריט הגמור שמציג את הסיפור, כפי שבחר/ה המחבר/ת לספר אותו. הסוז'ט, אם כן, היא מה שאנחנו רואים דקה אחר דקה על המסך.

וכדי לפשט את זה, בוא נבדוק לשם הדוגמא את הסרט "הסנדק" שלא נראה לי שיש מישהו שלא ראה.

הפבולה של "הסנדק" היא הסיפור של משפחת מאפיה בראשות ויטו שבסוף, בנו מייקל עומד בראשה. הסיפור הזה מתחיל באירוע הראשון מבחינה כרונולוגית - החתונה של בתו של ויטו, ונגמר במייקל מתפקד כדון החדש, כשהדלת נסגרת על אשתו.

יש אלפי דרכים לספר את הסיפור הזה. השאלה - אילו סצנות כן להראות? אילו שינוי נקודות מבט לכלול? ובמילים אחרות - מה להוריד לציר העלילה? איזה תסריט לכתוב?

הסוז'ט, העלילה של "הסנדק", או במילים אחרות, הדרך שבחר התסריטאי/ת (במקרה זה קופולה ומריו פוזו) להעביר את הסיפור, תהיה מן הסתם קצרה יותר מאשר פירוט מייגע של רגע אחר רגע במהלך חיים זה בין שליטתו של ויטו לעליית מייקל.

בעלילה של "הסנדק" אנחנו קופצים מאירוע החתונה למשרד, לאחוזה של המפיק וולץ, חוזרים לבית של ויטו ובהמשך (לא כללתי פה את כל הסצנות) – קאט לאחוזה (בוקר טוב ראש של סוס:), קאט להתנקשות, קאט לבית של הבת קוני, קאט לחיסולו של סאני, קאט, קאט, קאט. כל קאט כזה ובחירה בסצנה חדשה הוא פער מידע שנבחר על ידי התסריטאים כשכתבו את העלילה (הסוז'ט) מתוך הסיפור.

זאת אומרת – התסריט שנכתוב יהיה דרכנו המיוחדת לספר את הסיפור ולהפוך אותו לעלילה. כי נוצר כאן רווח שמאפשר לנו, התסריטאים/ות, להיות יצירתיים ומשוחררים יותר. הסיפור קיים, עכשיו נשאלת השאלה איך אני מעביר/ה אותו לצופיםות בצורת תסריט.

יש המון דרכים מהן אני יכול/ה לבחור איך להעביר את העלילה (סוז'ט) מתוך הסיפור (הפבולה): אני יכול/ה לבחור לעשות סלט מהזמנים (כמו ב"ספרות זולה")/ ליצור סיפור מסגרת שמתחיל ונגמר בעתיד ("איך פגשתי את אמא")/ להתחיל בסוף ולגמור בהתחלה ("הפרק ההפוך של סיינפלד")/ להעביר את אותו הסיפור מנקודת מבט אחת ואז קאט לנקודת מבט שניה של אותו הסיפור בדיוק (כמו ב"הרומן")/ דרך כמה סיפורים במקביל ("מגנוליה") וכו'.

חשוב להדגיש שאפילו אם לא נלך על דרך קיצונית, כל בחירה שלנו לכתוב את התסריט - אפילו אם מדובר בקאט שמוציא את הדמות החוצה מהבית (מבלי שרואים אותה עושה זאת) - הוא בחירה יצירתית של חילוץ העלילה מתוך הסיפור (בוידאו הנ"ל יש עוד כמה דוגמאות).

בקיצור, זה המקום שלנו להתפרע. כאן מצוי הכיף.


איך לכתוב תסריט טוב?

מזמינה אותך ללכת איתי צעד אחר צעד בכתיבת והגשת התסריט שלך

קורס תסריטאות אונליין


 

ללמוד לכתוב תסריט וליהנות מהדרך
סדנאות תסריטאות עם דניאלה דורון