פבלו אוטין - חוקר, מרצה ומבקר קולנוע - שוחח עם יוצרי|ות קולנוע

ואתם|ן יכולים|ת לעזור לו להוציא את זה לאור

"הספר "שיעורים בקולנוע" שאני שואף להוציא בסוף נובמבר/תחילת דצמבר, מאגד 12 שיחות עם יוצרים ויוצרות קולנוע ישראלים שמדברים על תהליכי העשייה שלהם - מהכתיבה, דרך הבימוי ועד העריכה. קשלס ופפושדו ("מי מפחד מהזאב הרע") מדברים על כתיבת סרטי ז'אנר, טליה לביא ("אפס ביחסי אנוש") מדברת על איך חיים חיים של תסריטאית ומוצאים קונפליקט ודמויות בכל פינה ברחוב, טל גרניט ושרון מימון ("מיתה טובה") מדברים על איך כותבים בצוותא ואיך מוצאים את האיזון בין הדרמטי לקומי, לירון בן-שלוש ("את לי לילה") מדברת על כתיבה סמי-אוטוביוגרפית, ויובל אדלר ("בית לחם") מדבר על כיצד לבנות תסריט מותח בעקבות תחקיר עיתונאי. מטרת השיחות היא לחשוב ביחד עם היוצרים על היצירה שלהם, לנתח הן את היצירה, והן את תהליך יצירתה. אני מאמין שזה ספר מעולה לכל מי שרוצה לעשות סרטים או כבר עושה אותם, ובעיקר ספר כיפי ומהנה לכל מי שפשוט אוהב קולנוע ורוצה לקרוא עוד על המשמעות של הבחירות האמנותיות בסרטים שאהב, וגם באלה שפחות אהב. 

כדי לאפשר את יציאת הספר פתחתי פרויקט גיוס המונים - הפרויקט מאפשר לרכוש עותק מראש, ולקבל יחד עם הרכישה ספר חתום על ידי אחד היוצרים, שיחות שירדו בעריכה, הזמנה לסרט, הזמנה לאירועי השקה ועוד. אבל בעיקר, רכישה מוקדמת תעזור לי להוציא את הספר לאור. אז תודה ענקית מראש לכולם".
פבלו אוטין 

>>לתמיכה בהוצאת הספר, לחצו פה<<

ואקסקלוסיבי בשביל סדנת התסריטאות של דניאלה, קטע מתוך השיחה עם טליה לביא:

- את יכולה לתת דוגמה לקונפליקט מושלם?

אומרים שמשחק כדורגל זה קונפליקט מושלם.

- כדורגל? למה?

כי קשה מאוד להשיג בדרמה קונפליקט מושלם כמו שיש במשחק כדורגל: א. יש לך שני צדדים, שני כוחות לכאורה שווים, שנלחמים זה בזה. ב. צד אחד חייב לנצח וצד אחד חייב להפסיד. ג. יש הגבלת זמן. הקונפליקט צריך להיפתר תוך 90 דקות. ד. בתוך הכוחות האלה יש המון סיפורים אישיים, שגם מספקים עלילות משנה וגם מחזקים את המעורבות הרגשית שלך כצופה. יש שחקן שפורש וזה המשחק האחרון שלו, יש מישהו שזה המשחק הראשון שלו בקבוצה ששילמה עליו המון כסף והוא צריך להוכיח את עצמו, יש את זה שעל הספסל, את קרובי המשפחה בקהל, את האוהדים, הכול דרמטי ומפוצץ אנרגיה, והכול פועל תחת הקונפליקט הגדול הזה.

- אפשר להוסיף שיש מוטיבים של צדק ואי-צדק, ולדבר על מעורבות השופט.

נכון, יש הרבה פיתולים, וגם השופטים והמאמנים הם חלק מעלילות המשנה, שהן לפעמים אפילו יותר מעניינות.

- אבל לעומת כדורגל, בדרמה הניצחון הוא לא תמיד רק ניצחון, ויש הפסד שהוא לא לגמרי הפסד, הדברים פחות נחרצים.

יכול להיות, אבל הכוונה היא רק לקונפליקט המושלם שמשחק כדורגל מספק, שכמובן לא אני המצאתי. זו מטאפורה שכבר הפכה לקלישאה, אבל היא שימושית. ברור שמשחק כדורגל לא אמור להחליף את הצפייה בסרט, ולא מתיימר להגיע למורכבויות פילוסופיות, פסיכולוגיות או רגשיות שיש ביצירת אמנות, אבל הוא מדגים את גרעין הדרמה הבסיסי באופן מזוקק.