הרצאה על זכויות יוצריםות מאת עו"ד ליאור תמם - אחראי היצירה המקורית באיגוד התסריטאיםות

כללי - חוק זכויות יוצרים – הנקודות שמעניינות אותנו.

נתחיל בסקירה כללית של כמה נקודות שקשורות לחוק זכויות יוצרים – מרבית הזכויות של יוצרים ביצירתם נעוצות בחוק זכויות יוצרים ונובעות ממנו. זה חוק מורכב, לא ארוך אמנם אבל עם תילי תילים של פרשנות – ניסיתי להתמקד בנושאים שחשובים לנו.

על מה יש זכויות יוצרים  - ס' 4 לחוק זכויות יוצרים:

זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:

(1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;

(2) תקליט;

ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9. 

(ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו.

( "יצירה דרמטית" – לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית-מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה"יצירה קולנועית" – לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית; ) 

על מה אין זכויות יוצרים -  ס' 5 לחוק זכויות יוצרים:

 

השאלה על מה יש זכויות יוצרים העסיקה את החברה תמיד , על כן בחוק זכויות יוצרים כתבו בפירוש מהם הדברים עליהם אין זכויות יוצרים.

 

זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף 4 לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים:

 

(1) רעיון;

 

(2) תהליך ושיטת ביצוע;

 

(3) מושג מתמטי;

 

(4) עובדה או נתון;

 

(5) חדשות היום.

 

 

   

לקהל:

 

תנו לי רעיון לסיפור? האם עכשיו כשסיפרתם לי, אם אלך הביתה ואכתוב סיפור קצר או תסריט קצר ואפרסם אותו האם פגעתי בזכויות יוצרים שלך? האם גנבתי לך זכויות יוצרים? כלא.

 

תהליך ושיטה, לדוגמא - מוסכמות של ז'אנר – בקומדיה רומנטית בחור מתאהב זוגיות מסתבכת חוזרים ותהיה נשיקה בסוף .

 

לפילים יש אף ארוך – עובדה, האם ניתן לשמור עליה זכויות? לא. היא עובדה שידועה לכל מי שראה פיל וכולם יכולים לעשות בה שימוש. אבל כשבשיר ילדים מישהו כתב מרדכי זעירא "פיל פילון אפו ארוך" הרי זו עובדה שבדרך ביטוייה חלות עליה זכויות יוצרים, כך כל מי שעושה שימוש בשיר צריך לשלם זכויות יוצרים לכותבו.

 

בבחירות אתמול ניצח ______  אני ראיתי את הדיווח החדשותי בערוץ 12, והבוקר כשקמתי נחה עליי הרוח וכתבתי על כך סרט קצר שעוסק בניצחון ____ בבחירות. האם הפרתי את זכויות היוצרים של קשת כשעשיתי שימוש במידע החדשותי שנגלה לי בערוץ, כמובן שלא, הרי מדובר במידע חדשותי לכל דבר, אבל אם אשתמש בקטעים מתוך שידורי חדשות 12 הרי שהפרתי את דרך הביטוי של הידיעה החדשותית ובכך הפרתי זכויות יוצרים.

 

צ'רנוביל כדוגמא – ויקיפדיה היה מקור ההשראה. ומשם נעשה דרמה – הוא לא שילם זכויות   לאף אחד.

   

אבל מה זו בכלל זכות יוצרים:

 


ככלל זכויות יוצרים מתחלקות לשתיים-  זכויות מוסריות וכל הזכויות האחרות- זכויות מסחריות.

 


זכויות מסחריות

 


זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:

 

(1) העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות;

 

(2) פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה;

 

(3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;

 

(4) שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;

 

(5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות;

 

 (6) עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית שאינה גופן, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;

 

(7) השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

  

למעשה, בקצרה, זכות יוצרים היא הזכות לעשות כל שימוש ביצירה מוגנת – מסחרי ושאיננו מסחרי.

 

אבל, ישנם שימושים מותרים – כאלה שמפרים את זכויות היוצרים אבל באופן שאיננו מהווה הפרה ברת פיצוי והם מותרים.

 


שימוש הוגן - לצורך לימוד ומחקר, אם מרצה מעביר שיעור באוניברסיטה ומקרין במסגרתו סרט על מנת להעביר מסר לימודי זהו שימוש הוגן – אבל מתי עובר קו הגבול, מתי שימוש הוגן מפסיק להיות הוגן? זו שאלה שאין עליה תשובה מובהקת – בכלל, שימוש הוגן הוא עניין משפטי מורכב ויש כל מיני שיקולים להכרעה – חשוב להתייעץ בנושא.
ככלל שימוש הוגן הוא הפרה של זכויות יוצרים, הפרה שהחקיקה מתירה מתוך רצון להרחיב את הידע האנושי.

  

שימוש אגבי – שימוש שלא מהווה חלק משמעותי מהיצירה החדשה, גם כאן רצוי להתייעץ על מנת להימנע מהפרות.

 

כך לדוגמא, כאשר מישהו בחדר המתנה לרופא וברקע מתנגן רדיו או טלוויזיה, הדמות עסוקה בדברים אחרים, נוכחות הרעשים מהרדיו והטלוויזיה היא שולית לסצנה ואיננה חלק ממנה – או שמא מהווה חלק מהותי מהסצינה – נניח שיר מסויים שמושמע ברדיו, או שהדמות מתחילה לשיר את השיר או שהשיר מהווה לדמות השראה ברורה, או כתב הרדיו שמדבר על משהו מסביר לנו או לדמות על משהו שהתרחש בסיפור עצמו.

עוד דוגמא, בסרט שצילמתי מסתובבת דמות במוזיאון, יצירות אמנותיות נראות על המסך אבל הדמות לא עוסקת באמנות אלה במעקב אחרי דמות אחרת – זהו ככל הנראה שימוש אגבי, אולם אם הדמות עוצרת ליד יצירה מסוימת, דנה בה, לומדת ממנה משהו ייתכן שאגביות השימוש מטשטשת – הקווים מטושטשים וקשה להכריע בזה.

 

ככל שימוש אגבי איננו מהווה הפרה של זכויות יוצרים.

  

דרך טובה לבחון את האגביות היא באמצעות בחינת השאלה "האם אני יכול להחליף את קטע הלקוח מיצירה אחרת ביצירה אחרת לגמרי, ולא תפגע כוונתי ביצירה?"

  

זכויות מוסריות

  

זכויות מוסריות ס' 46 לחוק.

 

 זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –

 

(1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;
פונטים, מיקום, זמן וכו'

 

(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

 

ככלל זכויות מוסריות לא ניתנות לוויתור – כלומר יוצר יכול להעביר את כלל זכויותיו המסחריות, אך לא את זכויותיו המוסריות. תמיד תעמוד ליוצר הזכות שהיצירה תקרא על שמו והזכות שלא תיעשה ביצירה פעולה שפוגעת בשמו הטוב. זה מאוד מסייע להבהיר לנו כמה נושא הקרדיט המגיע לנו יצוק בברזל החקיקה. כמעט  שלא נתון לוויכוח כלל.

 

 

  

הבעלים של זכויות היוצרים – סחר בזכויות היוצרים:

 

 

 

בעלים ראשון של יצירה

 


הכלל הוא – ס' 33 לחוק שהבעלים הראשון של זכויות היוצרים הוא היוצר – כלומר, כל עוד לא נחתם הסכם אחר, מי שכתב את היצירה הוא בעליה, כאשר מפיק מבקש לחתום חוזה הוא מבקש לקנות מכם את זכויות היוצרים שמצויות במלואן בבעלותכם.

 

חריגים לכלל, ס' 34 לחוק הם מקרים של יחסי עובד - מעביד, במקרים של יחסי עובד מעביד, המעביד הוא הבעלים הראשון של היצירה אלא אם הוסכם בחוזה אחרת.

  

יש לדברים משמעות גדולה מאוד, עובד איננו הבעלים של היצירה אותה יצר אלה אם נקבע אחרת בהסכם ההעסקה שלו, הוא זכאי להנות מהיצירה רק אם וידא כי בהסכם ההעסקה שלו הוא שומר לעצמו על זכויות היוצרים, זאת אחת הסיבות שתסריטאים ויוצרים בכלל נשארים לרוב במעמד של עצמאיים, כך הם שומרים על חופש היצירה שלהם ועל זכויות היוצרים שלהם. יש לדברים משמעות קריטית בעיקר בהקשר של הזכות לקבל תמלוגים.

 

הבעלים הראשון הוא זה שמתחיל בסחר בזכויות יוצרים באמצעות חתימה על חוזה עם מפיק

 

 

 

 

 

סחר בזכויות יוצרים

 

אז מה התכלס, איך הדברים עובדים בתעשייה בישראל?

  

על אף הרומנטיקה שיש בעשייה היצירתית ברמה המעשית התסריטאי הוא סוחר, סוחר בזכויות יוצרים, הוא אוחז בנכס בבעלותו המלאה ועל מנת להביא אותו לידי התגשמות אודיו ויזואלית סוחר בזכויות היוצרים שלו, עם מפיק, עם גוף שידור עם במאים ועוד.

 

במרבית ההסכמים שנעשים בטלוויזיה, מעניק התסריטאי לתקופה זמן מסוימת את חלק או כל הזכויות שלו למפיק/בית הפקה ונותן למפיק את האפשרות (האופציה) להפיק תוכן אודיו ויזואלי – סרט סדרה או כל דבר אחר- כל זה בעבור זכויות שניתנו לתסריטאי – כפי שיוסבר בהמשך.

 

המפיק, הוא זה שלרוב ממשיך את סחר הזכויות לאחר שהתסריטאי העביר אליו את הזכויות, המפיק הוא זה שמתקשר עם גוף שידור ועם במאי וכל ההתקשרויות האחרות שדרושות אם יש כאלה.

 

חשוב שתסריטאים יבינו  -בשלב הראשוני, כאשר תסריטאי מנהל מו"מ עם מפיק, הוא מציע למפיק להתקשר איתו – בעל הזכויות, בעל הכוח המשפטי הוא התסריטאי. המפיק מנסה לשכנע אותו לתת לו הזדמנות.

 

זה נכון שבפועל המפיק  הוא בעל הידע והיכולת להפיק ולהשיג מימון ליצירה  וזה הופך אותנו לגמישים ונכונים להסכמות– אבל חשוב שנבין שהזכות, שהבעלות אצלנו ומהנקודה הזו מתחיל המו"מ.

 

שימו לב, המפיק בשלב הזה לרוב לא משלם כסף ליוצר, המפיק מקבל מהיוצר אופציה לגיוס כספים למימון ההפקה, כלומר היוצר יחד עם המפיק יפנו לגופי שידור בישראל ובעולם על מנת לגייס כספים – שוב הדברים מעידים על כמה הכוח מצוי בידיו של התסריטאי.

 

חוזה להעברת זכויות יוצרים טעון מסמך בכתב! כלומר עד לחתימת הסכם כלל הזכויות מצויות בידיו של התסריטאי = - יוצר.

 

שימו לב! גם הודעה וואטס אפ וודאי מייל יכולים להיחשב כהסכם

 

אדבר בהמשך על העניינים העיקריים שנדרש שיהיו בהסכמים הללו עם מפיקים – חשוב להגיד כאן ובכלל, הנושא הוא אינסופי יש כל מיני ניסוחים אפשריים לכל נושא ותמיד, גם אם חושבים שמבינים הכל כדאי להתייעץ – האיגוד מציע את עצמו  לסייע תמיד לכל עניין משפטי של חבריו.

 


עקרונית כל זכויות היוצרים ניתנות להעברה לאחרים, בשיטה הישראלית אנחנו מוותרים כמעט על כלל זכויותינו ביצירה תמורת הסכם שמקנה לנו זכויות אחרות. יש שני חריגים עליהם לעולם איננו מוותרים ועליכם האחריות לבדוק שזה מצוי שם.

  

החריג הראשון: חברת תל"י הזכות לגבות תמלוגים – כל יוצר שיצירתו מועמדת לרשות הציבור או משודרת בטלוויזיה ב VOD  ועוד, זכאי לקבל כספי תמלוגים, על מנת שזה ייקרה עליו לדאוג שבהסכם שלו יהיה סעיף שמירת זכויות – נוסח הסעיף הוא קבוע והעניין אינו נתון לוויכוח כלל.

החריג השני:  זכויות מוסריות ס' 46 לחוק.

 

 זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –

 

(1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;
פונטים, מיקום, זמן וכו'

 

(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

 

ככלל זכויות מוסריות לא ניתנות לוויתור – כלומר יוצר יכול להעביר את כלל זכויותיו המסחריות, אך לא את זכויותיו המוסריות. תמיד תעמוד ליוצר הזכות שהיצירה תקרא על שמו והזכות שלא תיעשה ביצירה פעולה שפוגעת בשמו הטוב. זה מאוד מסייע להבהיר לנו כמה נושא הקרדיט המגיע לנו יצוק בברזל החקיקה. כמעט  שלא נתון לוויכוח כלל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התקשרות עם מפיק ו/או גוף שידור – מה ההבדלים?

 

 

 

לתסריטאי בישראל עומדות שתי אפשרויות פעולה.

 

הראשונה, פנייה לגופי שידור (חלק מגופי השידור מפיקים בעצמם ובכל מקרה מנהלי הדרמה של גופי השידור מחפשים יצירות לא רק אצל מפיקים אלא גם אצל יוצרים באופן ישיר.

 

השנייה, פנייה למפיק/בית הפקה לשם הגשה יחד לגוף שידור או גורם מממן אחר.
במקרה בו מתקשרים ישירות עם גוף השידור.

  

יש לדעת כי בהמשך הדרך יצטרף בדרך כלל מפיק – גופי השידור עצמם מפיקים מעט מאוד בעצמם באמת.

 

מבחינת הזכויות ותנאי העבודה שניתנים לתסריטאי – ההבדלים מינוריים – יש לדאוג בכל הסכם שנחתם, אין זה משנה עם איזה גוף (גם גופים שאינם מפיקים או גופי שידור יכולים לרכוש זכויות באמצעות חוזה) שזכויות התסריטאי נשמרות.

     

אז למה צריך לשים לב בחוזים?

 

 

 

ראשית יש להפריד בין חתימה על חוזה לפיתוח וחתימה על חוזה להפקה.

 


חוזה פיתוח

 

חוזה לפיתוח הוא חוזה מצומצם יותר – מטרתו לאפשר למפיק את הביטחון להשקיע זמן בפנייה לגופי שידור לשם קבלת מימון, הסכם הפיתוח מחייב את התסריטאי לתת בלעדיות למפיק ומהווה הסכמה של התסריטאי שהמפיק יפנה ויחפש מימון ליצירה. דוגמא להסכם פיתוח היא הדיל ממו המומלץ על ידי הקרן הישראלית לקולנוע.

  

בהסכם פיתוח התסריטאי לא חייב לוותר על זכויותיו והוא יכול וצריך לשאוף רק לתת רישיון למפיק לפנות לקבלת מימון תוך מתן התחייבות של הצדדים כי במידה ויגויס מימון יחתמו על חוזה כמקובל בתעשייה בישראל.

 

חוזה לפיתוח לא פותר את כל הסוגיות שעל השולחן אלא רק מקנה למפיק אפשרות לפנות לגופי שידור לקבלת מימון.

 

יצוין, ככל שההגשה יותר נקודתית (נניח במסגרת קול קורא מסוים – ספציפי) כך ניתן  שהרישיון יהיה מצומצם יותר ויעסוק בהגשה לקול הקורא הספציפי. ככל שהתסריטאי שומר את זכויותיו בידיו כך יהיה לו יותר כוח במו"מ שיתקיים בהמשך.

על כן אחד הסעיפים החשובים בהסכם הפיתוח הוא הקביעה כי בהמשך במידה ויהיה מימון או חוזה עם גוף שידור ייחתם חוזה חדש בו יוסדרו כל ענייני הזכויות.

  



חוזה הפקה

 

הוא הדבר האמיתי, זהו הרגע בו התסריטאי מוותר בחתימה על כלל זכויותיו עבור מפיק- על מנת שהמפיק יוכל לעשות ביצירה שימוש ולהפיק ממנה יצירה אודיו - ויזואלית  - ויתור זה חייב להיות כפוף ותלוי בזכויות שמתקבלות ממנו.

איזה זכויות? בואו תשמעו קצת על העיקריות, שימו לב, בחתימה על חוזה פיתוח כדאי שיהיה אזכור לנקודות הללו על מנת להקל על עצמנו את המו"מ בעתיד.

 



 

 

בהקדמות 

 

ההקדמה לחוזה היא קביעת גבולות הגזרה שלו, מעין אקספוזיציה קצרה שמטרתה להבהיר מי הדמויות ומה מעמדן.

 


שימו לב, אצל מי הכוח? מי בעל היצירה? מי פנה אל מי?
"התסריטאי הגה רעיון מקורי לסדרה... התסריטאי מוכן להעניק למפיק והמפיק מוכן לרכוש...." או להפך המפיק פנה לתסריטאי שיכתוב.

 

זה נשמע אולי קטנוני, זה לא, בעולם משפטי הדברים מוכרעים על ידי שימוש במילים הנכונות הציבו נכון את גבולות הגזרה של מערכת היחסים שלכם עם המפיק.

  

שכר כתיבה 

 

תסריטאות היא מקצוע ובצידו באופן טבעי שכר, כאשר פרויקט יוצא לתהליך של כתיבה על התסריטאי לקבל שכר כתיבה. שכר הכתיבה הזה יחולק בין כל המעורבים בכתיבה.

 

שימו לב – שכר פיתוח הוא לא שכר כתיבה, כאשר אתם משולמים על מנת לפתח יצירה, אין בהכרח משמעות הדבר שתכתבו אותה בפועל. ר' ס' זכות סירוב ראשונה. לעיתים התקשרות ראשונית עם מפיק לפיתוח של סדרה לעל מנת לפנות לגופי שידור ו/או ממנים אחרים תהיה נטולת הסדר על שכר הכתיבה ונטולת תשלום בעבור הפיתוח – יש לוודא  בהסכמים כאלה את זכות הסירוב הראשונה של התסריטאי – או לחילופין שהתסריטאי לא ויתר על זכויותיו אלה רק העניק למפיק רישיון לפנות לגביית כספים.

 

שימו לב, כאשר מגדירים את השכר לו אתם זכאים צריך להגדיר גם את התמורה אותה אתם צריכים לספק. – כלומר תשלום בעבור כתיבה של 3 דראפטים של פרק (נניח) שלאחריו ישולם לכם סכום נוסף בעבור כל דראפט נוסף


האם זה הכרחי? אני חושב שגם אם זה לא כתוב בחוזה וגם אם אתם מתכוונים להמשיך ולכתוב דראפטים עד שיהיה טוב חשוב שתדעו ושתיידעו שוויתרתם על הזכות הזו.

  

אחוזי בעלות זכויות מסחור

 

בכל רווח שתניב הסדרה, זכותנו לקחת חלק באחוזים מסוימים, האחוזים הנהוגים בישראל הם כ-  20% מרווחי מסחור ביצירה, אבל המנעד בפועל הוא רחב כאשר יוצרים צעירים נאלצים להתפשר על הרבה פחות ויוצרים ותיקים נהנים בפועל מאחוזים גבוהים– זה סעיף של תקווה טובה ואופטימיות. בהעדרו עשוי למצוא עצמו תסריטאי חתום כיוצר של סדרה מצליחה אך לא נהנה כלכלית מהצלחתה.
אני ממליץ שבכל מקרה יוצר ידאג לוודא שיש לו אחוזי בעלות מסוימים אפילו נמוכים מהמומלץ – הסכם ללא אחוזי בעלות הוא טעות חמורה. שימו לב, חשוב להסדיר את הזכויות המסחריות גם בהקשרים בינלאומיים ומכירה של פורמטים לחו"ל.

דוגמא לסעיף השתתפות התסריטאי בהכנסות מתוך הסכם האיגוד:

בנוסף לשכר הבסיסי כאמור בסעיף 4 לעיל, ובנוסף לתמורה הקבוע בסעיף 5 לעיל ככל שתהיה, יהיה התסריטאי זכאי לתשלומים כלהלן (להלן: "אחוזי התסריטאי"):

 

             %(                   אחוז) מהכנסות הסדרה ו/או החומרים התסריטאים.

 

 אחוזי התסריטאי ישולמו לתסריטאי פעמיים בשנה במועדים להגשת הדו"חות, כקבוע בסעיף 10 להלן.

  



זכויות תל"י/ס' תל"י – שמירת זכויות

 

בישראל אנחנו לא מוותרים על זכותנו להנות מפירות יצירתנו באמצעות תמלוגי שידור והעמדה לרשות הציבור. כאמור סעיף תל"י הוא סעיף שמקובל על כל גופי השידור ועל כל המפיקים והוא חייב להיות בכל הסכם הפקה.

ס' שמירת הזכויות הוא סעיף קבוע אשר מופיע באתר תל"י – הוא ארוך מאוד אז לא צירפתי אותו פה, גם ככה העמסתי עליכם.

  


זכויות מוסריותקרדיט ראוי 

 

בעיקר בהקשר של הזכות לקרדיט, כאמור זו זכות שלא ניתן להעביר לאחר – יצוין שכן ניתן לוותר על הזכות הזו – לבקש שלא לקבל קרדיט עבור יצירתך.

  

          דוגמא לסעיף קרדיט ופרסום מתוך הסכם האיגוד:

            המפיק מתחייב להעניק לתסריטאי קרדיט בגין כתיבת התסריט בנוסח להלן:

 

 

 

"תסריט                        "  

 

ובאנגלית: "                    Screenplay by

 

וכן בנוסח המקביל בכל שפה נוספת בה מופיעה כותרת הסדרה.

            הקרדיט יופיע בגוף הסרט על מסך נפרד מיד לפני הקרדיט של הבמאי - אם הקרדיטים          מופיעים בתחילת הסדרה, או מיד אחרי הקרדיט של הבמאי - אם הקרדיטים מופיעים            בסוף הסדרה.

 

 

 

            בנוסף יופיע שם התסריטאי בנוסח הנ"ל, בכל חומר פרסומי, בכל אמצעי מדיה שיכין או ייזום המפיק, לרבות בכל פוסטר, עלון, פרסומת או קדימון בטלוויזיה, בווידאו או בקולנוע, באתר אינטרנט, למעט פרסומות בהן יופיע שם הסדרה בלבד.

 

 

 

            במידה ופרקים מסוימים בסדרה יכתבו על ידי תסריטאים נוספים יופיע שם התסריטאי כ"תסריטאי ראשי". בפרקים אשר יכתבו על ידי תסריטאים אחרים יופיע שם התסריטאי כ"תסריטאי ראשי ויוצר הסדרה" במתווה הקבוע בסעיף 7.2.

 

 

 


זכות סירוב ראשונה

 

בחתימה על חוזה אנו מוותרים על כלל זכויותינו ביצירה – תמורת ההסכם ותנאיו. על כן הכרחי שיהיה כתוב בהסכם שלנו יש את הזכות הראשונה לכתוב בפועל את הסדרה ולהנות משכר הכתיבה שלה, בהעדר זכות סירוב כזו אנו עשויים למצוא את עצמנו בעלי קרדיט מסוים בסדרה אך מנועים מכתיבתה בפועל ומהפרנסה שבצד כתיבתה.

 

זכות סירוב ראשונה חייבת בחוזה להתרחב אף מעבר לפרויקט עליו חותמים, אל יצירות נגזרות למיניהן – עונות נוספות, ספין אופים, סיקוולים, פריקוולים סרט קולנוע וכו כל מדיה שניתן להעלות על הדעת צריכה להיות בפנים.

 

במידה ותסריטאי מסרב לממש את זכות הסירוב הראשונה הרי שהוא  זכאי לשכר מייסדים, המלצת האיגוד היא 8% משכר הכתיבה של היצירה הנגזרת.

דוגמא לסעיף זכות סירוב ראשונה מתוך הסכם האיגוד:

 

לתסריטאי תישמר זכות ראשונים לכתוב, ככותב ראשי, את הפרקים לסדרה ולעונות נוספות, ככל שיוזמנו. המפיק יעגן בכל הסכם עם הגוף המשדר את זכות הראשונים של התסריטאי, והגוף המשדר/המפיק יודיעו לתסריטאי עם ההחלטה על הפקת הסדרה ו/או עונה נוספת ויאפשרו לו להשיב להצעה בתוך 30 יום. 

 

 

 

במידה והתסריטאי יבחר שלא לממש את זכות הראשונים יופיע שם התסריטאי כ"יוצר הסדרה" במידה ועמד בתנאים הנדרשים לתואר "יוצר סדרה". התסריטאי יקבל 8% מהשכר המיועד לתסריטאי בעונות הנוספות שלא ייכתבו על ידו.

     

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוקף ההסכם

מה קורה אם תסריטאי התקשר בהסכם עם מפיק, חולפות שנים והמפיק לא מצליח לגייס כספים או להפיק את היצירה והיא תקועה? מה יכול התסריטאי לעשות.

 

בגלל השאלה הזו, גובש לא רק בתחום שלנו, סעיף פקיעת הזכויות, התסריטאי מעביר את זכויותיו למפיק לתקופת זמן מוגבלת שבסופה ישובו הזכויות לידיו של התסריטאי, אלה אם נחתמו חוזים עם גופי שידור או גופים ממנים – "לא עשית עבודה, תחזיר לי את החומרים שלי ואני אמשיך הלאה".

שימו לב, לגיטימי שבסעיף פקיעת הזכויות תהיה התניה לפיה במידה והסדרה תופק על ידי מפיק אחר יוחזרו למפיק הראשון סכומי הפיתוח

 

דוגמא לסעיף פקיעת זכויות מתוך הסכם האיגוד:

מוסכם כי במידה והמפיק לא יפיק את הסדרה, דהיינו – יגייס את מלוא המימון להפקת הסדרה ויחתום על הסכם עם גוף שידור תוך שנתיים מיום חתימת הסכם זה, יפקע תוקפו של הסכם זה וכל הזכויות בהצעה ובתסריט נשוא הסכם זה יחזרו לידי התסריטאי ללא צורך בכל פעולה נוספת. התסריטאי יהיה רשאי לפנות למפיקים אחרים על מנת להביא להפקת סדרה על פי התסריט, ולעשות לגביו כל פעולה אחרת ללא כל הגבלה. 

 

במידה והתסריט יופק באמצעות מפיק אחר, ידאג התסריטאי שהמפיק יקבל החזר מהמפיק האחר בגין הוצאות סבירות שהוציא ביחס לתסריט, בכפוף להמצאת אסמכתאות על ידי המפיק היוצא, והתסריטאי מתחייב כי כל מפיק אשר יקבל את הזכויות להפקת התסריט יתחייב לעמוד בתנאי זה. 

 




      



זכויות ליצירות נגזרות שלא מועברות

קיימות זכויות ליצירות נגזרות אשר נשארות בידיו של בעל הסיפור – כתיבת ספר או הצגה, מחזמר, שיר וכו', חשוב לא לוותר על זכויות אלו בהסכמים, באופן פעיל כלומר לציין בחוזה שלא מוותרים על כך– כאנשים כותבים אין לנו מושג לאן יגיעו הדברים ועלינו לשמור את זכויותינו בסיפור בידינו.

דוגמא לסעיף שמירה על זכויות ביצירות נגזרות מתוך הסכם האיגוד:

יתר זכויות היוצרים בהצעה ובתסריט, מלבד אלה שהועברו למפיק על-פי סעיף 3.1 לעיל, ולרבות הזכות המוסרית, יישארו בידי התסריטאי אשר רשאי לנצלן כפי שיראה לנכון. למען הסר ספק, הזכויות הבאות, אך לא הן בלבד, יישארו באופן בלעדי בידי התסריטאי: זכויות מוסריות בהצעה ובתסריט, זכות המו"לות וזכויות ההדפסה, הזכות לעבד את ההצעה ו/או התסריט לספר בפרוזה או בשיר ולהוציאו לאור ו/או להפיצו בעיתונות הכתובה ובתקשורת האלקטרונית, להפיק מההצעה ו/או מהתסריט הפקה בימתית כהצגה, מחזמר, אופרה או מחול, וכן הזכות למסחר ו/או להעביר ו/או למכור ו/או להקנות את הזכויות האמורות או כל חלק מהן לאחרים לפעול בהן באופן חופשי ולנהוג בהן מנהג בעלים לכל דבר ועניין.

 



  



סעיפי בוררות

 

 

 

כדאי לקבוע בחוזה כי כל סכסוך יועבר לבוררות ו/או גישור בפני איגוד התסריטאים או כל גוף אחר, קרנות הקולנוע נוטות להיות ידידותיות לזה אבל למעשה כל גוף שיוסכם על ידי הצדדים יכול לספק – בוררות/גישור מאפשרות לנו יציאה ממבוי סתום שסכסוך משפטי עשוי להטיל עלינו. כל עוד אנחנו ביחסים טובים.

  

דוגמא לסעיף בוררות מתוך ההסכם האיגודי:

במקרה של סכסוך בין התסריטאי והמפיק, יפנו הצדדים להליך גישור/בוררות בפני איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה בטרם יפנו להליכים משפטיים.

הצדדים יישאו במשותף בהוצאות המגשר.

צד שיסרב להליך גישור או שיפסיק אותו, יודיע זאת לצד השני בהודעה בכתב.

   

 

                  

                                                                                                                        בכבוד רב,


שיהיה בהצלחה ואל תשכחו ליהנות מהדרך,
דניאלה דורון
תסריטאית ומנחת סדנאות כתיבת תסריט 
DraftRishon

ללמוד תסריטאות מתי ואיפה שבא לך קורס האון ליין המלא לתסריטאות

ללמוד תסריטאות עם עוד אנשים כמוך (ואיתי:)     סדנאות חיות