שלום לקהילת התסריטאות האהובה עליי ביותר בעולם

אני חוגגת יום הולדת, מה שמזכיר לי את יום ההולדת ההוא, כשמלאו לי 14.

זה היה 19 ימים אחרי שאמא שלי נפטרה והרגשתי שאני מתהלכת בעולם כאילו היקום הכה בי עם מחבת גדולה על הראש. החיים עצמם נשמעו ונראו רק ברקע, במעומעם.

ככה העברתי את יום ההולדת ההוא, בקיבוץ של חברים של הוריי בצפון, שכלל כל מה שיום הולדת צריך לכלול – עוגה, בלונים, מתנות - אבל לא אני ולא אף אחד אחר ידע מה בדיוק לעשות עם עצמו. בטח לא אבא שלי – 1.90, קול בס, מלך הבית שהובס. אני זוכרת את הניסיון שלי לחייך ולשמוח ביום ההולדת הזה. רק בשבילו.

טוב, זה היה בדיוק לפני 28 שנים ומאז הרבה דברים השתנו, ביניהם מותו הפתאומי של האבא המקסים שלי (גם ביולי) ובעיקר – הגישה שלי לחיים.

ויש לי שאלה אליכםן: מה הסיפור הזה גרם לכםן להרגיש כלפיי, לו זאת היתה הסצנה בה הייתםן פוגשיםות את הדמות שלי בסרט? ואיך זה קשור לבלוג החודשי? עוד מעט נגלה, אבל קודם -

♥ כל הדרכים ללמוד ולהגיש תסריט ביחד או לחוד.

♥ שמחה לבשר שמספטמבר ואילך אחזור לערוך פגישות ייעוץ אישיות פנים אל פנים, בשעות הבוקר, בתל אביב.

♥ אירועים והגשות - בדקו מה חם ומה עוד לא התייבש.

והנה הוא הבלוג החודשי שעוסק במושג ובספר Save the cat ומגלה לנו איך לגרום לקהל לאהוב את הדמויות שלנו, לא משנה מה. 

חום, אהבה וד"ש מהמזרח,

דניאלה דורון
תסריטאית ומנחת סדנאות כתיבת תסריט DraftRishon

רוציםות גם לטוס לחופשה משמעותית עם המשפחה שלכםן? הכנתי קורס שיגרום לכםן לעוף על החיים, רגע לפני שהם ייגמרו.

* ובמסגרת פינתנו "בואו נכיר באמת" לינק לתכנית הרדיו של ליטל כסיף שניידר שהתארחתי בה כדי לדבר על כל הנזכר בניוזלטר זה ועוד.

איך לגרום לקהל לאהוב את הדמות שלי?
בואו נדבר על זה
בואו ללמוד תסריט כמו מחזור 30 החתיכיםות