היום, שלוש שנים בדיוק מאז היום הנוראי שוב יצאו לים אבות לחטופים - אבות שילדיהם שבו הביתה, ואבות שילדיהם נרצחו ולא ישובו עוד. אנשים שהחיים שלהם נכתבו מחדש בעל כורחם, במשפט אחד שאף אב לא אמור לשמוע, ובמציאות שאף משפחה לא אמורה ללמוד לחיות בתוכה.
ובתוך הפעילות השבועית שלנו, קרה היום משהו קצת אחר.
לראשונה הצטרפה אליהם דניאלה דורון, מומחית ל־Storytelling, לסדנה שעסקה לכאורה בדרך שבה מספרים סיפור.
אבל עבור הקבוצה הזו, המילים ״לספר סיפור״ מקבלות משמעות אחרת לגמרי.
בסיום ההפלגה הם כתבו שהייתה זו הפלגה ״מלמדת ומחברת״, שהים היה מהנה ומרגיע.
שהמפגש עם דניאלה היה פתוח, יעיל וחווייתי - ושמבחינתם, ממש לא מוצה.
תודה לדניאלה על מפגש רגיש, חכם ומדויק.
