היוצרת שהחליטה ועשתה

רוני צידון החליטה שהיא רוצה לספר על העולם שלה. אז היא עשתה את זה.

"בשיעור התסריטאות הראשון שלי, דניאלה דורון אמרה לי לכתוב על העולם שלי והחוויות שעברתי. זו הייתה עצה מזעזעת, כי עד אותו רגע כתבתי רק על מוטנטים בחלל, אבל עד שלא הבנתי שזו בעצם עצה נהדרת לא התקדמתי לשום מקום.

שם חיכה המכשול הבא: העולם שלי הוא לסבי, והחוויות שלי הן חוויות שאף אחד לא רוצה לשדר. החלטתי לזרום על זה בכל מקרה, לפחות לצורכי הסדנה, ולכתוב תסריט בדיוק כמו שרציתי – כשכל הדמויות הראשיות הן מהקהילה הגאה, וכל מה שהן עושות זה להיכנס לסיטואציות מגוחכות ולעשות להן אובר-דרמטיזציה.

השאלה ששאלתי את עצמי הייתה: האם אנחנו כקהילה צריכיםות עוד סיפור דרמטי-טראגי על גבול הדוקו שמדבר על מר גורלנו, או האם אנחנו צריכיםות סיטקום רענן מלא בהומור עצמי על גבול הסאטירה?

בחרתי באופציה השנייה, והקונספט של "הלסביון העליון" נולד: סדרת רשת של עשרה פרקים קצרים שמביאה לפרונט נושאים קשים לעיכול כמו ביפוביה מופנמת ושילוב דת וגאווה – אך בצורה מונגשת, קלילה וחכמה.

תהליך הכתיבה היה מהיר מאוד, בזכות העצה ההיא של דניאלה. לקחתי את האישיוז העמוקים והקשים ביותר שלי עצמי ושל הקהילה עצמה, הלבשתי עליהן דמויות מעניינות וחסרות כל מודעות עצמית ולקחתי כל דיאלוג וקונפליקט לקיצון המצחיק שלהם.

החלק המרגש היה כששאלתי בפייסבוק מי תרצה להשתתף ולעזור לי להוציא את זה לפועל – וקיבלתי היענות מדהימה. זה הרגיש כאילו כולםן חיכו לסדרה כזאת, שבאה מהשטח ומראה את התכל'ס (לפחות שלי), והייתה התגייסות מעצימה ומאפשרת.

ברגע ההוא למדתי שלא צריך לפחד לייצר את התוכן שבוער בנו, גם אם הוא "נישתי" או "מנכר" או "אף אחד לא יקנה אותו". אם התסריט טוב, המסר טוב והצוות טוב, הקהל יגיע.

מפה לשם מצאתי מפיקת על, צלמת תותחית, גרפיקאית פצצתית וקאסט שהורס את הבריאות, ויצאנו לדרך בצילום טריילר איכותי. עכשיו, לקראת צילומי הסדרה עצמה, חסרה לנו רק תמיכה כדי שנוכל לממש את הפוטנציאל העצום של הסדרה הזאת. לשם כך פתחנו הדסטארט.

אם אתם מתחברים לסדרות רשת מצחיקות, פורצות דרך וחתרניות, בואו לתמוך בנו ולהצטרף ל"לסביון העליון"!

להדסטארט ולפייסבוק שלנו".