איך כותבים תסריט מהבית

או - מה קרה כשניסיתי לעבוד והילדים חזרו הביתה...

- "מה תרצה להיות כשתהיה גדול?"
- "לעבוד כמו אבא, בעבודה עם מעלית ומחשב. לא, בעצם כמוך, לא לעשות כלום".

לא לעשות כלום?! אמא שלך לא לעשות כלום! זאת אומרת, אמא שלך לעשות מלא, רק מהבית.

השיחה הזאת התקיימה בסוף השבוע שעבר ומאז אני מקפידה לספר לבמביני על כל מה שעבר עליי במהלך יום העבודה – כל טלפון, מייל, פגישה, כתיבה, שכתוב ושכתוב נוסף.
נכון, לטענתם התחלתי לחפור, אבל אני מקווה שמעכשיו הם ידעו להגיד מה אמא עושה גם כשיעירו אותם באמצע הלילה. ואני מתכוונת לנסות את זה.
(המחשה בווידאו של כושר השכנוע שלי מופעל על הבמביני, בסוף עמוד זה).

אם גם אתם תסריטאים/ות שעובדים מהבית, הנה כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם:

לוקיישן לוקיישן לוקיישן - מצאו את העוגן שלכם בבית
נסו להגדיר בבית פינה אחת קבועה שיהיה ברור לכולם, כולל לכם, שהיא "מקום העבודה" – הקיוביקל המטאפורי שלכם (אלא אם אתם אשכרה יכולים לבנות אחד). אם המחשב שלכם נייד, כמובן שאפשר לעבור איתו ברחבי הבית ולבתי הקפה השכונתיים (הקרובים! לא לחפש תירוצים לבזבוז זמן), אבל רצוי שתחילת העבודה תיעשה מנקודה אחת קבועה שתיתן לכם עוגן מחשבתי, וכמובן, להתיישב בה לראשונה עם כוס קפה רגועה (מוכרים כאלה בהום סנטר).  

ברייקדאון - חלקו מראש את יום העבודה
במקצוע כאוטי כמו תסריטאות, כשמצד אחד צריך לברוא סצנה מרגשת מנבכי ליבנו ומצד שני להתקשר לסוכנות לבדוק אם כבר הגיע השוטף פלוס 30, חייבים לעשות סדר בפעולות.
הצדיקים ינצלו את השעה הראשונה של יום ראשון או את האחרונה של חמישי ויכתבו ביומן לו"ז סדור של משימות לשבוע הקרוב, כשחלק מהזמן מוקדש לפרויקטים עתידיים, חלק ליצירה עכשווית וחלק לבירוקרטיה.

POV - צרו את הסחות הדעת שמתאימות לכם
מן הסתם, זה מתחלק על סקלת הADHD. אני מעדיפה לא לראות מולי התרחשויות מסיחות בזמן הכתיבה, אז אני יושבת מול חלון סגור. יש לציין שהנוף הפוטנציאלי הנשקף ממנו הוא פועלי תמ"א 38 נמרצים ששניים מהם (למרבה הקלישאה – אחמד ומוחמד...) הם דמויות שרק מחכות להיכתב.
נסו להבין בעצמכם כמה מה שקורה מולכם תורם/מעכב את היצירה.
בכל מקרה, שימו לב שהשולחן שלכם נקי מהסחות וחלילה לא נושא עליו מסמכים מצמצמי השראה, כמו טופס לתשלום ארנונה, אבל כן חפצים שגורמים לכם לחייך, כמו תמונה מטיול או מכתב עם תשובה חיובית מהקרן...
יש שיגידו שחשוב שהשולחן הנבחר יהיה מסודר. הם בטח גם צודקים.

שעות נוספות - החליטו מהו אורך יום העבודה שלכם
כשאין משרד ללכת אליו, מאוד קל להתפזר ולעבוד מסביב לשעון, אבל תנסו לקבוע שעות עבודה מסודרות ועמדו בהן ורק בהן: במהלך העבודה, כשחבר/ה מתקשר/ת, זה לגיטימי להגיד שאתם לא יכולים לדבר, למרות שלשאלה "איפה אתם?" אתם עונים "בבית" וכשיום העבודה שקבעתם מראש נגמר, היו גאים להגיד למתקשר/ת בענייני עבודה שאתם לא יכולים לדבר כי אתם כבר לא עובדים עכשיו.

נער/ת מים - צרו הפסקות כל שעה עגולה
היו נערי המים של עצמכם ועשו הפסקות מתודיות לשתייה ולאוכל. כדי למנוע את השיירה הידועה למקרר – אתם ואחריכם נקיפות המצפון שלכם שאתם לא עובדים – נסו לעשות הפסקת שתיה + נשנוש כל שעה עגולה שדי בטוח תחכו לבואה.
כמובן שעדיף לא להביא אוכל ליד המחשב כי זה מלכלך (עוד מעט קיץ= נמלים) ומשמין (עוד מעט קיץ= מכנסיים קצרים) וכמובן שעדיף להפסיק לעשן (שאלו אותי כיצד!), אבל אם אתם עדיין בקטע - גם. כל שעה עגולה.
אם בחרתם להזמין ארוחת צהריים מבחוץ, מומלץ לעשות עם השליח/ה סיעור מוחות על הקטע הלא פתור בתסריט. זה עובד. באחריות.

מוזה - פנקו את עצמכם כי מגיע לכם
אתם תסריטאים/ות. מותר לכם. מותר לכם לעצור ולזפזפ בטלוויזיה, מותר לרדת לעשות סיבוב ברחוב, מותר ללכת ליומית, מותר אפילו לנמנם – הכל כשר לטובת הבאת המוזה (או לפחות זה מה שתגידו למי שיתפוס אתכם ואין לו מושג שהעבודה שלנו היא בעיקר מילוי ניירות).

עיצוב תלבושות - להיכנס למצב עבודה
רבים מחבריי התסריטאים נוהגים לומר כמה זה חשוב "להתלבש לעבודה", גם כשעובדים בבית, אבל שורות אלה נכתבות - כתמיד - בפיג'מה, כי אני לא רואה שום סיבה לצאת מהג'יפה החמימה שלי אם אף אחד ממילא לא רואה. למעשה, גם כשאני מביאה את הילדים לגן/בי"ס, אני עושה זאת עם הפיג'מה + אודם שיהפוך את מה שקורה למטה לאמירה אופנתית (בדיעבד, ייתכן שזה מה שמאשש אצל הבמביני את התחושה שאני לא עושה כלום).
רוצה לומר (ואומרת!) - את טקס הלבוש שעושה לנו סוויץ' בראש וגורם לנו להרגיש שנכנסנו לmode של עבודה, אפשר להחליף בטקס סמלי אחר, שמתאים לאופי שלכם, כמו - מריחת אודם/ נעילת נעליים/ הקרבת קורבן אדם.
מה שבטוח ליד שולחן העבודה אין פינצטה! (והמבינות יבינו).  

ע' הפקה - אבזרו את הבית כראוי
היו המפיקים של עצמכם – צרו סביבה מופחתת קרינה (השתמשו בשירות שמעביר שיחות מהנייד לנייח ודברו ממנו); מצאו את הכיסא שיעשה לכם הכי פחות בעיות גב (או לכו על הטרנד החדש – כתיבה בעמידה); עשו גיבוי ענני למסמכים שלכם (דרופבוקס תיתן לכם שקט לשנה); ואם אתם קשוחים, השתמשו בתוסף שימנע מכם גלישה בפייסבוק ובשאר הרשת.

פנים/חוץ. בית. יום/לילה - צאו ושנו
ככל הניתן, קבעו פגישות בחוץ להחלפת האווירה וככל האפשר, נסו לא לעבוד במהלך הלילה, לשיפור איכות החיים. הרמב"ם אומר שצריך לתת לגוף 8 שעות שינה בלילה. קראתי את זה בפייסבוק...

הסיקוול - זכרו מה חשוב בחיים האלה שאתם כותבים עליהם
כעובדים מהבית, אתם אדונים וגברות ללו"ז שלכם. תיהנו מזה. נכון, זה גם אומר שאתם האופציה הראשונה להקפצה כשצריכים להוציא את הילד/ה מוקדם, אבל היי – אתם גם יכולים להחליט בעצמכם לצאת מוקדם, כי בזכות העבודה מהבית יש לכם את האפשרות להיות עם הילדים יותר, כשהם עוד נהנים מזה (יש שמועות שזה משתנה).
אז מה אם זה יגרום להם לחשוב שאתם לא עושים כלום.

והנה קטע וידיאו ישן שמתאר בדיוק את הקונפליקט הזה: מה קרה כשניסיתי לעבוד מהבית (להקליט את סדרת הטיפים בתסריטאות), אבל הבמביני בדיוק חזרו מהים... (ותודה לשגיא בורנשטיין שניסה).

* לסדרת הטיפים שבסוף כן הצלחתי לצלם, לחצו פה... (ותודה לירון לבנה מאוקה סרטים שהצליח).

שיהיה בהצלחה ואל תשכחו ליהנות מהדרך,
דניאלה דורון
תסריטאית ומנחת סדנאות כתיבת תסריט 
DraftRishon

ללמוד תסריטאות מתי ואיפה שבא לך בית ספר און ליין לתסריטאות

ללמוד תסריטאות עם עוד אנשים כמוך (ואיתי:) סדנאות חיות