ימים טובים לקהילת התסריטאות הטובה שלי

רגע לפני הבלוג של ניוזלטר ספטמבר ובו - מה בדיוק אמורים לעשות בפגישה מול חברת הפקה?
ולקראת הימים המיוחדים שעומדים להגיע, רציתי לחלוק אתכםן את השינוי שעובר עליי בזמן האחרון,
שינוי שאני צריכה לעבוד קשה כדי להשיג אותו (עוד רגע תבינו כמה זה פרדוקסלי): 
להיות נוכחת ושלווה.

החלטתי לא להיכנע למרוץ החיים התובעני שפיזר אותי למיליון משימות בו זמנית, כשאני לא באמת באף אחת מהן.

החלטתי גם לא לעבור את החיים רק כדי לראות איך הם הופכים לפוסט עם או בלי תמונה.

החלטתי לנסות פשוט להיות.

בשביל זה הייתי צריכה להשיל מעצמי את כל החשודים המיידיים בגניבת הרגע ועיצובו בפני קהל עתידי (פייסבוק כבר מזמן לא בנייד, עם אינסטגרם ממילא לא היה חיבור) 
ולעקור התמכרויות ישנות כמו לפתוח את הנייד תוך כדי פקיחת העיניים (מינימום אני ראש ממשלה) ובדיקת מיילים כל דקה ודקה ודקה.

וככה, לאט לאט, עם הרבה נשימות ועזרה מהסביבה, הצלחתי להתחיל את השינוי:

הנייד מחכה לי על מצב טיסה בחדר אחר, ואנחנו מתאחדים רק אחרי שהבמביני יצאו לבית הספר ושתיתי כוס קפה עם הבנזוג במרפסת (זה היה החלום שלי).

מיקי, חברתי הטובה מכיתה א', עזרה לי ערב אחד למחוק את אפליקציית ג'י מייל מהנייד (כמה פשוט! להרחיק את הסם מהמכורה) כדי לבדוק מיילים רק מהמחשב בבית
ופיקולינו (בן ה-8 וחצי) עשה לי קואצ'ינג רגע לפני שחזרנו מווייטנאם והגדיר לי בקולו הדקיק זמני עבודה מסודרים מול המחשב שמעוגנים ביומן תחת הכותרת שמצאנו: "זמן עבודה כיפי". 

ככה האנרגיה שלי מרוכזת בזמן העשייה ופנויה ברגעים האחרים.

מקווה שזה נשמע לכםן כמו משימות שהזוי לא להצליח בהן (האמת - אני כותבת לכםן את זה גם כדי להתחייב). 
מקווה שגם אתםן תבחרו להסתכל בלבן של עיני ההתמכרויות שלכםן, אם יש, ותבינו איזה שינוי אתםן רוציםות לעשות בחיים.

כי החיים האלה הם רק פעם אחת. רגע אחרי רגע.

אשמח מאוד אם תשלחו לי בריפליי שורה אחת על ההתמכרות שלכםן.
זה מעניין לאללה מהבחינה התסריטאית לגלות פגמים אנושיים לדמויות שלנו

וזה הרי היופי בתסריטאות - אנחנו יכוליםות לכתוב תסריט על דמויות אחרות לגמרי, בכלל לא אנחנו (...) שעוברות מסע מזכך, שילמד אותנו הרבה מאוד על עצמנו ויעורר אצלנו שינוי.

אם תרצו, השנה, אפשר לעשות את זה יחד באחת הסדנאות: 

♥ ללמוד איך לעשות את זה בסדנאות למתחיליםות או בקורס האון ליין 
♥ לשדרג את ההגשה בייעוץ האישי או למצוא לה בית בחממת ההגשות בערב אחד מול 5 מפיקיםות
♥ לקלוט איך לצחוק על זה במפגש הקומי החד פעמי עם אבי כהן 
♥ או להסתכל על זה כסיפור קצר במפגש עם שלי מרכוס.   

כל האפשרויות פה ביחד: בדף סדנאות התסריטאות.

ויש, כמו תמיד, גם המון אירועים, הגשות ויום הקולנוע הישראלי.

לקינוח - הבלוג על הרגע הנכסף: פגישה בחברת הפקה.

שיהיה בשלווה ושלא נשכח לנכוח בדרך.

דניאלה דורון
תסריטאית ומנחת סדנאות כתיבת תסריט DraftRishon

שנה טובה, מתוקה וצ'יל אאוטית.